עבירות רצח הינן העברות החמורות ביותר, הקיימות בחוק העונשין הישראלי, ולא רק בו, אלא בכל העולם המערבי. עבירה זו מוגדרת כהמתה של אדם בכוונה תחילה, כשהחוק הישראלי מטיל מאסר ממושך על הרוצח. הסיבה לעונש הכבד המוטל על אדם, אשר רצח בכוונה תחילה, היא שהרצח פוגע בשלמות הגוף, וכן בזכות הפשוטה של האדם על חייו. אך עם זאת, למרות העונש החמור הנגזר על האדם שהורשע בעבירות מעין אלו, חשוב מאד להזכיר כי מדינת ישראל מקלה יחסית בעונש הנגזר על עבירות אלו, לעומת מדינות רבות בעולם ביניהן ארה"ב שבהן נגזר על הרוצח מוות.
היסודות להגדרת עברות רצח במשפט הפלילי
חוק העונשין הישראלי מתייחס אל שלוש סוגים של עבירות המתה: רצח, הריגה, וגרימת מוות ברשלנות. על מנת להטיל אשמת רצח חייבים להתקיים שני התנאים הבאים:
ניתן לומר כי עבירה מכל סוג שהיא, ובכללן גם עבירות רצח, מורכבת משני יסודות היסוד הנפשי והיסוד העובדתי.
- היסוד העובדתי סובר שמעשי הנאשם הם אלו שהובילו למות הקורבן, כלומר שיטת ההוכחה היא בעצם "שיטת התוצאה", שרק אם ישנה הוכחה, לכך שהאדם מת כתוצאה ישירה ממעשיו של הנאשם, והמעשים אלו נעשו בכוונה תחילה. במקרים שבהם הנפגע לא מת ממעשה הרצח, אך נפצע, יותר קשה להוכיח כי היה רצון להרוג, שכן במקרה זה העבירה תהיה ניסיון רצח.
- היסוד השני הוא היסוד הנפשי, על פי המשפט הפלילי, על מנת שעברה תחשב כרצח, יש להוכיח שהמעשה היה בכוונה תחילה. לדוגמא, המעשה נעשה תוך כדי ריב ספונטני, אשר גרם למות הקורבן, אז המשפט הפלילי מתייחס למעשה כהריגה, ולכן ישנה חשיבות רבה להוכיח את היסוד הנפשי, על מנת לברר את האשמה.
אם כך ,שלושה תנאים צריכים להתקיים, על מנת להרשיע נאשם בעבירות רצח :
- אם המעשה נעשה בכוונה תחילה, כלומר הייתה הכנה לפני המעשה
- הייתה כוונה של הנאשם להרוג את הקורבן .
- לא הייתה התגרות של הקורבן,
במידה ומתקיימים כל התנאים האלו, הנאשם יורשע בעבירות רצח. אך במידה ותנאים אלו אינם מתקיימים או רק חלקם, אי אפשר להאשים את האדם ברצח, אלא רק בעבירת הריגה, על פי סעיף 298 לחוק העונשין, או על רצח ברשלנות, על פי סעיף 304 ,ניתן לומר כי הוא לא רצח.
נשאלת השאלה איך בכל זאת אפשר להוכיח אם אדם רצה להרוג בכוונה תחילה או שהרג בשוגג? על התביעה להוכיח כי לאדם הייתה מחשבה פלילית, על מנת להרוג את האדם בידיעה מראש. בנוסף לכך, יש צורך להוכיח כי אותה כוונה, אכן התרחשה בסופו של דבר במציאות. לדוגמא, במקרה של נהיגה בשכרות, שגרמה למותו של אדם כתוצאה מתאונה, הנאשם יורשע בהריגה, משום שלא הייתה כוונה להרוג.
יש לציין כי גם ברצח שנעשה בתוך התא המשפחתי, למשל בן שרוצח את אביו או אימו או אחר מהתא המשפחתי, העונש יקבע למאסר עולם. כל זאת בהתאם לחומרת המקרה ולתוצאות החקירה בשטח, ובמידה והייתה חקירה שגילתה כי לנאשם הייתה כוונה פלילית המצדיקה את העונש החמור הזה. כמו כן ישנו מקרה כאשר אדם רוצח, על מנת להגן על עצמו, החוק מבחין הן בחומרת העונש והן בתנאים המקדימים בין רצח בשוגג לרצח בכוונה תחילה.
על פי מה הדין מבחין בין רצח בשוגג למזיד ומושג ההתגרות?
על פי חוק העונשין, המתייחס לעברות רצח, המחוקק הישראלי קבע בסעיף 301(א) את התנאים שבהם יקבעו אם הרוצח רצח בכוונה תחילה או בשוגג, וכך על מנת להאשים את הרצח חייבים להתקיים כל התנאים הבאים:
- החלטה- הנאשם החליט להמית מראש את הקורבן.
- כוונה- לאדם הייתה כוונה להמית את אותו אדם.
- קנטור- קדמה התגרות כלשהיא מצד הקורבן.
- כלי- הנאשם הכין כלי על מנת לרצוח את הקורבן.
ניתן לראות כי מציינים היטב את ההתגרות או כפי שנקרא בחוק העונשין בסעיף 301, קנטור. משמעות הקנטור היא התגרות של הקורבן לפני הרצח במידה, והוכחת התגרות שכזו ניתן בהחלט לשנות את העבירה מהרצח להריגה.
חוק העונשין בסעיף 300 (א) מעניק לבית המשפט את הסמכות להחליט כי במקרים מסוימים וחריגים, למרות שהתקיימו כל התנאים שהוזכרו מעלה, האדם לא יורשע ברצח. מקרים אלו כוללים אדם לוקה בנפשו שרצח או בעת הרצח היה בהתקף נפשי, לדוגמא כאשר רוצחים את האדם שהתעלל בו שנים ארוכות, כגון נשים שרוצחות את בעליהן המתעללים.
במקרים מסוימים ניתן לראות כי האדם הוא במצב של אי שפיות, שעל פי החוק, במקרים אלו האדם לא יכול להבין את מה שהוא עשה, ולכן יזכה לעונש מופחת. בלשון החוק המחוקק מדגיש את המילים "במידה ניכרת", וכן המחוקק מזכיר את ההבדלים בין עונש מופחת לבין פטור מעונש.
מה ההבדל בין רצח למוות ברשלנות ומהותו של החוק החדש
חוק העונשין מונה עוד עבירת המתה אחת, והיא גרימת מוות ברשלנות. בגרימת מוות ברשלנות, ניתן להוכיח כי מעשיו של הנאשם הביאו לכך שהאדם מת, ללא שהייתה לו כוונה תחילה להרוג אותו. ניתן לראות כדוגמא בטלטול תינוק או בהנחת מכשול. על מנת להוכיח שבוצע מוות ברשלנות יש להוכיח כי הנאשם נהג בהתנהגות, שאינה סבירה ביחס למצב שהוא נתקל בו.
בעקבות הקושי של בתי הדין לדון בעבירות רצח, מפני המונח הרחב הכלול בחוק, שונה החוק ביולי 2019. החוק החדש כולל 4 דרגות שונות, המקלות על חומרת העונש.
- רצח בנסיבות מחמירות
- המתה באחריות מופחתת
- המתה מתוך קלות דעת.
- רצח מתוך קלות דעת
העונשים למקרים אלו גרמו לבתי המשפט להחליט על עונשים ראויים לעברות המתה, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק.
